קול חבטת העיתון על דלת ביתי
מחריד את שנתי
ידי נשלחת ונמרחת בתנועת שתי וערב על הרצפה
עד שהיא מוצאת את משקפי הראייה שלי.
ומשחרר אותה מנעילתה ופותח
(צינה דקיקה וזהרורי אור שמש מוקדמת ושאריות מגשם קמים עלי)
רוכן ומתכופף ואוסף את העיתון המלופף באריזתו
חוזר ומגיף את הדלת ושב אל הבית
החם מן החוץ ההוא
שאין לצפותו ויש להסתייג ממנו
בימים מוזרים וקשים אלה
של קורונה וממשלת זדון וחידלון
שם מים לקפה ובינתיים מדפדף בעיתון
וקורא
ומתפלא
איך זה שלא
כתבו בעיתון דבר על דבר אהבתנו