הבוקר הקצתי בשש והשתוקקתי לקפה
בשוכבי במיטה חשבתי שאחרי הקפה אתמסר למלאכת הניקיון
מלאכה שאני מחבב כשהיא באה לי בזמנה
ולא כזאת שאני חייב לה משהו,
כבר איני מוטרד מנוכחותו של אבק
או שיערות פזורות ברחבי הבית ורבב פה ושם
ואחרי הקפה והניקיון והקריאה,
חשבתי לעצמי במיטה
אצא לסיבוב בשכונה
ואדבר בטלפון ואקפוץ לביקור משפחתי
ואולי גם אזמין לביקור אצלי
ואבשל משהו ונשתה יין ונדבר
ואולי נעשה אהבה
או נישן שנת צהריים
קמתי והכנתי קפה וקראתי
ב'איש קטן מה עכשיו' של האנס פאלאדה
חשבתי לקרוא 50-30 עמודים עם הקפה
ואז לקום ולנקות
ולהמשיך בתוכניות.
אבל קראתי עוד ועוד ולא רציתי להפסיק
(אני כבר בעמוד 260)
ולא לצאת ולא ללכת ולא להזמין ולא לבשל
ולשתות מהיין
ולישון צהריים,
כי מחר ערב יום כיפור
אין עבודה
ותחזור ההזדמנות
קפה, קריאה, ניקיון, סיבוב, שיחה, ביקור
הזמנה, בישול, יין, נוכחות, אהבה
ואולי לא, ואחר כך סוכות. חופש.
עד אז בטח אסיים את "איש קטן מה עכשיו?" של פאלאדה
עכשיו?
לסוכות כבר יש לי כרטיס טיסה ומקומות מוזמנים בסיציליה
וטרולי מאובק מעט. אותו בטוח אנקה עד אז