אֵין מַשְׁמָעוּת לַחַיִּים //

לֹא בְּאֱמֶת,

אֵין מַשְׁמָעוּת לַחַיִּים

אֵין דָּבָר כָּזֶה הַגְשָׁמָה עַצְמִית

יֵשׁ פָּשׁוּט לִחְיוֹת

כִּי בְּכָל רֶגַע

אוּלַי תֵּחָטֵף, תֵּרָצַח, תֵּהָרֵג, תַּחְטֹף הֶתְקֵף לֵב

לָכֵן

תֹּאהַב, תִּהְיֶה נֶאֱהָב

הַלֵּב שֶׁלְּךָ יִתְפַּקֵּעַ מֵאַהֲבָה מִתְרַחֶשֶׁת

הַלֵּב שֶׁלְּךָ יִתְרַסֵּק מֵאַהֲבָה נִכְזֶבֶת

אֲבָל יָדַעְתָּ שֶׁאָהַבְתָּ וְשֶׁאָהֲבוּ אוֹתְךָ

תִּבְכֶּה, תִּצְחַק, תֵּעָצֵב, תִּשְׂמַח

תֵּלֵךְ, תִּצְעַד הַרְבֵּה

הֵנָּה זְרִיחָה, הִנֵּה שְׁקִיעָה

הִנֵּה מַעְגַּל יָמִים וּתְקוּפַת חַיִּים

טַגֵּן שְׁתֵּי בֵּיצֵי עַיִן, טְבֹול בָּהֶן חָלָה טְרִיָּה וְתֹאכַל בַּהֲנָאָה

וְלַקֵּק אֶת הַצָּהֹב הַנִּגָּר מִשְּׂפָתֶיךָ

לֹא בֶּאֱמֶת,

אֵין מַשְׁמָעוּת לַחַיִּים

תִּוָּלֵד, תִּהְיֶה תִּינוֹק, תִּהְיֶה פָּעוֹט, תִּהְיֶה יֶלֶד, תִּהְיֶה נַעַר

תִּדָּלֵק עַל נַעֲרָה, תֹּאהַב אוֹתָהּ, תֹּאהֲבוּ תִּתְפַּשְּׁטוּ וּתְגַלּוּ

אֶת הַגּוּפִים הַיָּפִים וְהַמִּשְׁתּוֹקְקִים שֶׁלָּכֶם

אַל תַּחְשְׁבוּ הַרְבֵּה

תִּזְדַּיְּנוּ

הַאֲזִינוּ לַמּוּזִיקָה שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים

וְתִסְתַּכְּלוּ בָּעֵינַיִם

וּתְלַטְּפוּ זֶה אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל זוֹ

בְּתִקְוָה

תֵּלְכוּ לַצָּבָא

וְאוּלַי תַּחְזְרוּ

וְאוּלַי לֹא

לֹא בֶּאֱמֶת,

אֵין מַשְׁמָעוּת לַחַיִּים

אֲבָל תַּעֲשׂוּ אַהֲבָה

בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁיֵּשׁ לָכֶם

לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה

לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם מֵתִים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *