קוֹל חֲבָטַת הָעִתּוֹן עַל דֶּלֶת בֵּיתִי

מַחְרִיד אֶת שְׁנָתִי

יָדִי נִשְׁלַחַת וְנִמְרַחַת בִּתְנוּעַת שְׁתִי וָעֵרֶב עַל הָרִצְפָּה

עַד שֶׁהִיא מוֹצֵאת אֶת מִשְׁקְפֵי הָרְאִיָּה שֶׁלִּי.

אֲנִי קָם וּמִשְׂתָּרֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֶל הַדֶּלֶת

וּמְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ מִנְּעִילָתָהּ וּפוֹתֵחַ

רוֹכֵן וּמִתְכּוֹפֵף וְאוֹסֵף אֶת הָעִתּוֹן הַמְּלֻפָּף בַּאֲרִיזָתוֹ

חוֹזֵר וּמֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁב אֶל הַבַּיִת

שָׂם מַיִם לַקָּפֶה וּבֵינְתַיִם מְדַפְדֵּף בָּעִתּוֹן

וְקוֹרֵא

וּמִתְפַּלֵּא

אֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא

כָּתְבוּ בָּעִתּוֹן דָּבָר עַל דְּבַר אַהֲבָתֵנוּ