אפילוג
בבית מחכים לי
עמודיו האחרונים של הספר
נילְס לינֶה
שהעניקה לי אהובתי הרחוקה.
שהיה אידיאליסט ואתאיסט ואיש מאוהב ונאהב
בימים של
לקראת קריאה אני מסדר את הכריות בספה
כך שיעטפו את גופי בנוחות סבירה
ומרתיח מים
ומניח על השיש כוס זכוכית
וגודש בה כפית קפה שחור
ומוזג מן הרותחים
ומוסיף חוואיג'
וקורא בספר
ומגלה
שכבר מצאתי את נילְס לינֶה
אצל עגנון בסיפור "גבעת החול" שקראתי מזמן:
"רצית לתרגם את נילס לינה ליעקבסן, שב ותרגם" אומר עגנון המספר לבן דמותו וגיבור הסיפור, חמדת.
וממנו הבנתי: אם לא גב זקוף. לפחות ענווה וצניעות