כְּשֶׁיָּצָא אִישׁ חֶבְרַת קַדִּישָׁא אֶל הָרְחָבָה

שֶׁבָּהּ חִכִּינוּ לְטֶקֶס הַלְּוָיָה שֶׁל אִמָּא

וְשָׁאַל מִי מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִכְנַס לְזַהוֹת

הִצְטַנַּפְתִּי כְּמִתְחַמֵּק

מִתְקַשָּׁה לֶאֱזֹר אֶת הָאֹמֶץ לְהַבִּיט בִּפְנֵי אִמִּי הַמֵּתָה.

אֲבָל בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע גַּם הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא אֹמֶץ חָסֵר כָּאן

אֶלָּא זִכָּרוֹן אַחֲרוֹן שֶׁיַּשְׁלִים לִי אֶת תְּמוּנַת חַיֶּיהָ הָאֲרֻכִּים, הַסּוֹעֲרִים

וְנִכְנַסְתִּי, וְנִכְנְסוּ אָחִי וַאֲחוֹתִי, וְנִכְנַס חֲתָנָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי, אֲבִי נְכָדֶיהָ

אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן, הַמִּשְׂרָדִי

שֶׁבּוֹ שָׁכְבָה גּוּפַת אִמִּי

הָאִישׁ שֶׁל חֶבְרַת קַדִּישָׁא

הִתִּיר אֶת שְׁכָבוֹת הַבַּד שֶׁעָטְפוּ אֶת פָּנֶיהָ, שִׁכְבָה אַחַר שָׁכְבָה

תְּחִלָּה נִגְלָה סַנְטֵרָהּ הָרַךְ

וְאָז נֶחְשְׂפוּ פָּנֶיהָ

שֶׁבְּקֹשִׁי זִהִיתִי בָּהֶן אֶת אִמִּי

הֵן הָיוּ בְּהִירוֹת וַחֲלָקוֹת

בְּלִי צְרִיבַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִשְׁחִירָה אֶת פָּנֶיהָ כְּחַקְלָאִית בַּשָּׂדוֹת

בְּלִי הַקְּמָטִים שֶׁחָרְצוּ בָּהֶן שְׁנוֹת חַיֶּיהָ

בְּלִי הַיִּסּוּרִים שֶׁחָרְשׁוּ בָּהֶן

בְּלִי סִבְלוֹתֶיהָ וּמַכְאוֹבֶיהָ הָרַבִּים

שֶׁחָרְטוּ בְּפָנֶיהָ אֶת סִפּוּר חַיֶּיהָ

רַכִּים וּפְשׁוּטִים וְנָחִים הָיוּ פָּנֶיהָ

כְּתִינֹקֶת זְקֵנָה

וְשַׁלְוַת עוֹלָמִים נְסוּכָה בָּהֶן