אַחֲרֵי סַעַר הַלַּיִל עִם הַקָּפֶה שֶׁל הַבּוֹקֵר אֲנַחְנוּ סוֹרְגִים מִלִּים  וְיוֹצְאִים אֶל יוֹמֵנוּ עֲטוּפִים חַמִּים וּבְטוּחִים אַחֲרֵי סַעַר הַלַּיִל עִם הַקָּפֶה שֶׁל הַבּוֹקֵר אֲנַחְנוּ סוֹרְגִים מִלִּים  וְיוֹצְאִים אֶל יוֹמֵנוּ עֲטוּפִים חַמִּים וּבְטוּחִים

אַתְּ שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי נִרְעָשׁ אַתְּ מְאִירָה וַאֲנִי הַצֵּל הַנִּמְתָּח מִכַּפּוֹת רַגְלַיִךְ הָעֵירֻמּוֹת שֶׁעַל הַחוֹל  עַד מִצְחִי הַמִּתְכַּוֵּץ בְּחוֹף הַיָּם שֶׁאוּלַי נִפְגַּשְׁנוּ בּוֹ וְאוּלַי רַק דִּמְיַנְתִּי אַתְּ שׁוֹקֶלֶת לָבוֹא וּמִשְׁקָלִי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט כְּכָל שֶׁאַתְּ שׁוֹקֶלֶת וּכְשֶׁאֵינֵךְ אוֹבֵד לִי כּוֹחַ הַכְּבִידָה וַאֲנִי עָף שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי וּמִתְקָרֵב כְּאִיקְרוֹס לְרוּחוֹת הָאֵשׁ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיַּתִּיכוּ אֶת הַדּוֹנַג הַמְּחַבֵּר  בֵּין כַּנְפֵי

קָשֶׁה לִי לִישֹׁןאֲבָל הֲכִי קָשֶׁה לִיזֶהשֶׁאַתְּ לֹא בָּאָה אֱלֵיאֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם

גַּעְגּוּעַי מֵעַל הַמְּמֻצָּע לָעוֹנָה אָהַבָתִּי חַמָּה מֵהָרָגִיל תְּשׁוּקָתִי גָּלִי עַד גְּבַהּ גַּלִּים כַּפּוֹת יָדַי רוּחוֹת עֵרוֹת גּוּפֵךְ הָרִים וּגְבָעוֹת וְגֵיאָיוֹת וַעֲרוּצֵי נְחָלִים תַּלְתַּלַּיִךְ יעָרוֹת וְעַנְפֵי עֵצִים צַוָּארַךְ תַּלְפִּיּוֹת, שְׂפָתַיִךְ בְּאֵר מַיִם חַיִּים עֲנָנִים נֶאֱסָפִים וְנִרְקָמִים כְּהִינוּמָה עַל פָּנַיִךְ הָעַזִּים קַיָּם חֲשָׁשׁ לְשִׁטְפוֹנוֹת בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים אֲנִי מִתְפַּשֵּׁט וְקוֹפֵץ רֹאשׁ

18.10.23 אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם? // אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם הַיְּמָמוֹת מֻתָּכוֹת בְּאֵשׁ הַמִּלְחָמָה וְנִמְתָּחוֹת לִרְצוּעַת בַּרְזֶל הוֹלֶכֶת וּמִתְאָרֶכֶת  רְצוּעַת בַּרְזֶל חֲקוּקַת כְּאֵב, יָגוֹן, תּוּגָה, זַעַם וַחֲרָדָה מִתְפַּתֶּלֶת סְבִיב הַגָּרוֹן אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסְּתָו עַכְשָׁו וּבִשְׂדוֹת הַקֶּטֶל  הַחֲצָבִים דּוֹלְקִים  כְּמוֹ נֵרוֹת נְשָׁמָה

נעים לי לחשוב שבאדום שבציפורנייך נמצא הדנ"א שלי

אַתְּ וַאֲנִי שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים עֲצוּבִים.אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּצְמִידִי אֶת שְׂפָתַיִךְ לִשְׂפָתַיעַד כְּאֵב, עַד שֶׁלֹּא נוּכַל לְדַבֵּר עַל הַמַּצָּב.הַנִּיחִי אֶת כַּפּוֹתַיִךְ הָרַכּוֹתעַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינַישֶׁלֹּא אֶרְאֶה מָה קוֹרֶהוּבַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל אֲנִי אֲעַנֵּג אוֹתָךְעַד שֶׁאַנְחוֹתַיִךְ יַחֲרִישׁוּ אֶת קוֹלוֹת הַהֶרֶס שֶׁפָּגְעוּ בְּאָזְנַיוְנִתְחַפֵּר בִּבְשַׂר גּוּפֵינוּמִפְּנֵי נִבְזוּת הָרָעָב הַגָּדוֹלשֶׁנּוֹגֵס וְנוֹגֵשׂ בָּנוּוּמְאַיֵּם לְכַלּוֹתֵנוּ

אַחֲרֵי מְסִבַּת הַגַּג מוּל הַבִּימָה אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ אַתְּ עוֹנָה "אֵיךְ יָדַעְתְּ שֶׁאֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת?" אֲנִי אוֹמֵר, אֲנִי שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת מִמְּךָ תָּבוֹא, אַתְּ אוֹמֶרֶת. אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וּבִמְקוֹם שָׁלוֹם אַתְּ מְטִיחָה בִּי "אַתָּה אִידְיוֹט." אֲנִי מַסְכִּים וְנִכְנָס וְיוֹשֵׁב בַּגַּג שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים יַיִן וּבִירָה וּמְעַשְּׁנִים וּמַאֲזִינִים לְנִיק קייב וְאַתְּ מַגִּישָׁה דֻּבְדְּבָנִים וֶאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ וַאֲנַחְנוּ