מִכָּל הַמִּלִּים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁרוֹצוֹת וּמִשְׁתַּדְּלוֹת כָּל כָּךְ וּמְנַסּוֹת לְהַגִּיד דְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמִּלָּה הֲכִי הַקְּטַנָּה, הַצְּנוּעָה וְהַפְּשׁוּטָה שֶׁבָּהֶן שֶׁהִיא כְּמוֹ כֵּן וְלֹא וַאֲבָל וַחֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת נוּ הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת קִצְרַת רוּחַ, חַסְרַת סַבְלָנוּת, כָּזֹאת שֶׁאֵין לָהּ זְמַן לְכָל הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא מוֹבִילִים לְשׁוּם דָּבָר וְדוֹחֶקֶת לְתַכְלֶ'סְ "נוּ כְּבָר!" וְהִיא לִפְעָמִים מְחַבֶּרֶת בֵּין […]