אַחֲרֵי מְסִבַּת הַגַּג מוּל הַבִּימָה

אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ

אַתְּ עוֹנָה

"אֵיךְ יָדַעְתְּ שֶׁאֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת?"

אֲנִי אוֹמֵר, אֲנִי שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת מִמְּךָ

תָּבוֹא, אַתְּ אוֹמֶרֶת.

אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת

וּבִמְקוֹם שָׁלוֹם

אַתְּ מְטִיחָה בִּי

"אַתָּה אִידְיוֹט."

אֲנִי מַסְכִּים

וְנִכְנָס וְיוֹשֵׁב בַּגַּג שֶׁלְּךָ

אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים יַיִן וּבִירָה וּמְעַשְּׁנִים

וּמַאֲזִינִים לְנִיק קייב

וְאַתְּ מַגִּישָׁה דֻּבְדְּבָנִים וֶאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ

וַאֲנַחְנוּ

מְדַבְּרִים

עַל אֵיךְ זֶה שֶׁנִּפְרַדְנוּ כָּכָה

בְּלִי שֵׂכֶל בְּלִי הִגָּיוֹן בְּלִי הֶסְבֵּר

זֶה לֹא נוֹרְמָלִי

אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,

אֲנִי יָכוֹל לְהַזְמִין לִי מוֹנִית הַבַּיְתָה

אוֹ שֶׁתִּתְּנִי לִי לִישֹׁן פֹּה.

אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְהַזְמִין מוֹנִית

אַתְּ מְשִׁיבָה

וּמַזְכִּירָה שֶׁמִּבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי הִיא הַכְּחֻלָּה

וְהַמַּגֶּבֶת הַחוּמָה עוֹד תְּלוּיָה

וְאַתְּ קָמָה וְהוֹלֶכֶת לַמִּטָּה בְּשִׂמְלָתֵךְ הָרַכָּה

שֶׁמַּבְלִיטָה לָךְ אֶת הַתַּחַת

וּמַחְצִיפָה אֶת הַשָּׁדַיִם שֶׁלָּךְ

וְנִיק קייב

שַׂר

into my arms

וַאֲנַחְנוּ שָׁבִים וְנוֹפְלִים וּמִתְמַסְּרִים

לִזְרוֹעוֹת אַהֲבָתֵנוּ