יַקִּירָתִי,

שְׁלוֹמִי טוֹב, אֲבָל אֲנִי מֻטְרָד מְעַט 

מֵהַזַּעְתָּר הַקָּמֵל בָּאֲדָנִית שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת. 

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם מִפְּאַת מַחְסוֹר בְּמַיִם הוּא הוֹלֵךְ וְיָבֵשׁ

אוֹ מֵחֲמַת הַשְׁקָיַת יֶתֶר הוּא נִרְקָב וְאוֹבֵד.

גַּם לֹא אֵדַע אִם קָמֵל עַל כִּי הֶחֱסַרְתִּי מִמֶּנּוּ אוֹר שֶׁמֶשׁ; 

אוֹ אִם יָבַשׁ כִּי הִשְׁפַּעְתִּי עָלָיו שֶׁמֶשׁ יְתֵרָה.

לְעֻמַּת הַזַּעְתָּר – הָרֵיחָן פּוֹרֵחַ יָפֶה. 

רֵיחוֹ הַמָּתוֹק הָרָחוּץ מִתְפַּתֵּחַ בַּעֲדִינוּת בַּאֲרֻבּוֹת הָאַף, 

מִזְדַּחֵל בְּלִימוֹנִיּוֹת מְרִירָה וְחוּשָׁנִית עַל פְּנֵי בַּלּוּטוֹת הַפֶּה, 

וּמְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן טוֹב. 

הַמַּרְוָה שֶׁבָּאֲדָנִית הָעֶלְיוֹנָה פּוֹרַחַת וּמְשַׂגְשֶׂגֶת

כִּמְעַט מִשְׁתּוֹלֶלֶת מֵרֹב חַיּוֹת, 

וְאֵינָהּ שׁוֹעָה לֹא לְמִדּוֹת הַמַּיִם וְלֹא לְכַמּוּיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ

 וְלֹא לְשִׂימַת לִבִּי – כְּדֵי לִשְׂרֹד כְּמוֹ גָּמָל.

עֲלֵי לְהַזְהִירֵךְ יַקִּירָתִי

הַמַּרְוָה, בְּמִנּוּן הַנָּכוֹן

טוֹבָה וּמְעֻלָּה הִיא, אֲבָל בְּשִׁמּוּשׁ מֻפְרָז 

הִיא תַּעֲכִיר כָּל תַּבְשִׁיל וּמַעֲשֵׂה אַהֲבָה.

וַאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ עַכְשָׁו

וּבְדִמְיוֹנִי אֲנִי מַעֲבִיר אֶת אֶצְבְּעוֹתַי בְּשֶׁפִּי שֶׁיֵּעָרֵךְ

וְעוֹטֵף בְּכַפּוֹת יָדַי אֶת פָּנַיִךְ הַנְּעִימִים

וּמֵנִיחַ אֶת מִצְחִי הֶחָשׂוּף מִנְּסִיגַת הַשֵּׂעָר 

עַל מִצְחֲךָ הַמִּתְעַגֵּל בִּמְתִיקוּת בּוֹטַחַת

וּמְקָרֵב שָׂפָה לַשְּׂפָתַיִם

וְעֵינַי רוֹחֲצוֹת בִּתְכֵלֶת אִישׁוֹנַיִךְ

וּנְחִירַי רוֹקְדִים לְנִגּוּן רֵיחֲךָ

וְכָל גּוּפֵי חֹם וְקֹר וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְעוֹנוֹת מִתְחַלְּפוֹת

נִסְחָף וּמְפַכֶּה בִּנְהַר גּוּפְךָ 

עַד שֶׁהוּטַל גּוּפִי בֶּחָרָבָה

וְלֹא אֵדַע מִשְּׁתִיקָתְךָ 

אִם הִפְרַזְתִּי אוֹ הֶחֱסַרְתִּי

…

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִי אַהֲבָה חֲדָשָׁה

אוֹ שִׁכְחָה