אַחֲרֵי סַעַר הַלַּיִל עִם הַקָּפֶה שֶׁל הַבּוֹקֵר אֲנַחְנוּ סוֹרְגִים מִלִּים וְיוֹצְאִים אֶל יוֹמֵנוּ עֲטוּפִים חַמִּים וּבְטוּחִים אַחֲרֵי סַעַר הַלַּיִל עִם הַקָּפֶה שֶׁל הַבּוֹקֵר אֲנַחְנוּ סוֹרְגִים מִלִּים וְיוֹצְאִים אֶל יוֹמֵנוּ עֲטוּפִים חַמִּים וּבְטוּחִים
אַתְּ שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי נִרְעָשׁ אַתְּ מְאִירָה וַאֲנִי הַצֵּל הַנִּמְתָּח מִכַּפּוֹת רַגְלַיִךְ הָעֵירֻמּוֹת שֶׁעַל הַחוֹל עַד מִצְחִי הַמִּתְכַּוֵּץ בְּחוֹף הַיָּם שֶׁאוּלַי נִפְגַּשְׁנוּ בּוֹ וְאוּלַי רַק דִּמְיַנְתִּי אַתְּ שׁוֹקֶלֶת לָבוֹא וּמִשְׁקָלִי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט כְּכָל שֶׁאַתְּ שׁוֹקֶלֶת וּכְשֶׁאֵינֵךְ אוֹבֵד לִי כּוֹחַ הַכְּבִידָה וַאֲנִי עָף שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי וּמִתְקָרֵב כְּאִיקְרוֹס לְרוּחוֹת הָאֵשׁ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיַּתִּיכוּ אֶת הַדּוֹנַג הַמְּחַבֵּר בֵּין כַּנְפֵי
אַתְּ שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי נִרְעָשׁ Read More »
בתשובה לך, שכתבת: "לַמִּלָּה צַעַר בְּנֵי מַרְתֵּף עִם קִירוֹת מִבְּלוֹקִים שֶׁל קֶרַח" אשיב: גם הבלוקים מקרח היו פעם מים זכים וישובו להיות בזרוח השמש ובחום הלב
הוא גר בקומה השנייה בבניין בן שלוש קומות ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, באזור המערבי והשקט שלו. בבקרים הוא נוהג לשתות את כוס הקפה הראשונה שלו במרפסת הצופה על גן ילדים. הוא לוגם מהקפה ומתבונן בהורים ובילדים באים – באופניים, ברגל, במכונית – ונכנסים לגן. בוקר אחד, אחרי שירד לזרוק את הזבל לפני שיתארגן וייצא לעבודה,
כשלילך הציעה להכיר לי מישהי מקסימה שתתאים לי, שאלתי למה הכוונה "תתאים לי." "נו, אתה יודע, שניכם מיוחדים כאלה, שונים משאר העולם אבל דומים לעצמכם." "אני מבין שהיא יפה וחכמה, מצחיקה ובודדה." "מה שתגיד. כבר הודעתי לה שתתקשר אליה הערב בשבע. היא מצפה. אל תאכזב אותה." "בסוף זה יקרה." "תתקשר?" "אאכזב." "די כבר עם חוסר
אם תסתובבו ברחובות מלטה, וכדאי שתסתובבו ברחבות מלטה, לא תראו פחי זבל בסביבת הבתים. שיטת פינוי האשפה כאן שונה ממה שאנחנו מכירים, ופועלת באיסוף לפי ימים וסוגי פסולת.כל בית או בניין מניחים את שקיות האשפה על המדרכה בבוקר (או בערב קודם, תלוי בעירייה), והמשאית של השירות העירוני עוברת ואוספת אותן. כל יום מוקדש לסוג אחר
איך אוספים זבל במלטה Read More »
בעודי משוטט ברחובות מלטה, שמתי לב שבכניסות לבתים, לפני הדלת הראשית, ניצב שער קטן. תהיתי לפשרו, בדקתי ומצאתי את טיבו ואת תכליתו של הפִּישְׁפָּשׁ הנאה הזה: בימי הקיץ החמים, אנשי מלטה פותחים את דלתות ביתם כדי לאפשר לאוויר צח להיכנס, לאוורר את הבית, להאירו ולצננו בעזרת כיוון אוויר נוסף. השער הקטן מסמן גבול בין החוץ
למי קראת פִּישְׁפָּשׁ? השערים הקטנים של מלטה // Read More »
רחובות מלטה משובצים מרפסות עץ סגורות, צבועות בירוק, כחול, אדום או צהוב, שהפכו לסמל אדריכלי מובהק של האי, אך מאחוריהן מסתתר גם סיפור תרבותי וחברתי. במאה ה־17, בהשפעת סגנון הבארוק האירופי, החלו להופיע כאן המרפסות הסגורות מעץ. הן נולדו תחילה בעיר העתיקה מדינה, ומשם התפשטו לשאר הערים. המלטזים לקחו את הרעיון האירופי והפכו אותו לשלהם:
המרפסות של מלטה // המשמעות שמעבר ליופי Read More »
בדלפק הבורדינג בטיסה ממלטה לישראל התחוללה סערה זוטא, כשדיילת אחת אסרה על נוסע אחד להיכנס עם הלולב שלו למטוס. האיש החזיק בידיו ערכת ארבעת המינים באריזת פלסטיק, שבה בלט והזדקר לולב ארוך. הדיילת הסבירה לו ש"הדבר הזה" לא עומד במגבלת המידות של פריטים שאפשר להכניס לתא הנוסעים. החל ויכוח. "אַי אֵם טֵלִינְג יוּ, אִיטְס א
מעשה בלולב, מלטה > 10 באוקטובר 2025 Read More »