אַחֲרֵי מְסִבַּת הַגַּג מוּל הַבִּימָה אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ אַתְּ עוֹנָה "אֵיךְ יָדַעְתְּ שֶׁאֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת?" אֲנִי אוֹמֵר, אֲנִי שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת מִמְּךָ תָּבוֹא, אַתְּ אוֹמֶרֶת. אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וּבִמְקוֹם שָׁלוֹם אַתְּ מְטִיחָה בִּי "אַתָּה אִידְיוֹט." אֲנִי מַסְכִּים וְנִכְנָס וְיוֹשֵׁב בַּגַּג שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים יַיִן וּבִירָה וּמְעַשְּׁנִים וּמַאֲזִינִים לְנִיק קייב וְאַתְּ מַגִּישָׁה דֻּבְדְּבָנִים וֶאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ וַאֲנַחְנוּ […]

אִלּוּ מִשְׁלַח יָדִי הָיָה סֵפֶר, שִׁיר, סִיר קֶמַח, שֶׁמֶן זַיִת, מֶלַח שָׁדַיִם, שְׂפָתַיִם נְסִיעוֹת שְׁכִיבַת פְּרַקְדָּן וְאַתְּ הָיִיתִי הָאִישׁ הֶעָשִׁיר בָּעוֹלָם

אֲנִי לֹא אוֹהֵב לִסְגֹּר מַעְגָּלִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה לֹא טוֹב לִסְגֹּור מַעְגָּלִים זֶה לֹא הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי וְלֹא שָׁלָךְ לִסְגֹּר מַעְגָּלִים, הֱיוֹת שֶׁמֵּעֶצֶם טִבְעָם, מַעְגָּלִים כְּבָר סְגוּרִים עַל עַצְמָם אֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁאִיר פְּתָחִים לִכְנִיסוֹת וִיצִיאוֹת לָצֵאת וּלְהִיכָּנֵס לְגַלּוֹת עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים אֲפִילּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹתָם אֲנַחְנוּ

אֶת שְׁתִי וַאֲנִי עֶרֶב הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ חוּטִים צִבְעוֹנִיִּים וְאַהֲבָתֵנוּ מַחַט פַּעַם אוֹרֶגֶת כְּסוּת ופַּעַם פּוֹרֶמֶת וְחוֹשֶׂפֶת אֶת מַעֲרֻמֵּינוּ וּמִנְּטִיפָהּ דָּם שֶׁנְּלַקֵּק אוֹ נִמְחֶה

כְּשֶׁהַבֵּן בָּא לְבִקּוּר אֵצֶל אִמּוֹ הַזְּקֵנָה וְיוֹצֵא אֶל הַמִּרְפֶּסֶת הַצּוֹפָה אֶל הַגִּנָּה הָרְחָבָה עִם שְׁתִילֵי הַתִּירָס שֶׁזָּרְעָה אִמּוֹ בְּרֹב יְגִיעָה וּבְזֵעַת אַפָּהּ וּבִנְחִישׁוּת עַצְמוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת וּבְעִקְּשׁוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַדְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה שֶׁל מִי שֶׁהוֹצִיאָה אֶת לַחְמָהּ מֵחַקְלָאוּת בְּכָל שְׁנוֹתֶיהָ כִּמְפַרְנֶסֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ וּבְכוֹחוֹת שֶׁאֵינְךָ מֵבִין כֵּיצַד צָמְחוּ מִגּוּפָהּ הַצָּנוּם עֶדְרָהּ, תִּחֲחָה, עִשְּׂבָה, נִקְּתָה וּפִנְּתָה חֲרָטָה עֲרוּגוֹת בְּקַרְקַע דְּמוּמָה,