גַּג //
אַחֲרֵי מְסִבַּת הַגַּג מוּל הַבִּימָה אֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ אַתְּ עוֹנָה "אֵיךְ יָדַעְתְּ שֶׁאֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת?" אֲנִי אוֹמֵר, אֲנִי שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת מִמְּךָ תָּבוֹא, אַתְּ אוֹמֶרֶת. אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וּבִמְקוֹם שָׁלוֹם אַתְּ מְטִיחָה בִּי "אַתָּה אִידְיוֹט." אֲנִי מַסְכִּים וְנִכְנָס וְיוֹשֵׁב בַּגַּג שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים יַיִן וּבִירָה וּמְעַשְּׁנִים וּמַאֲזִינִים לְנִיק קייב וְאַתְּ מַגִּישָׁה דֻּבְדְּבָנִים וֶאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ וַאֲנַחְנוּ […]