מחר נחזור לעבודה, כי אנחנו אנשים עובדים, וכי העבודה היא חיינו.
עבור בני המזל שבינינו, עבודה היא דרך חיים שמבטאת כישרון אישי, נטיית לב ואהבה לעשייה, שהיא לא "תשע-חמש", אלא הגשמה עצמית מספקת ומשמחת. אבל בעבור עובדים רבים אחרים, עבודה היא כורח בל יגונה, ולעתים כן יגונה, אבל צריך להתפרנס.
ה-1 במאי, הוא הזמן להזכיר שהעולם שלנו לא נבנה מאליו. הוא נבנה על ידי אנשים שקמים כל בוקר, מלכלכים את הידיים, מזיעים ודוחפים אותנו קדימה, לפעמים בהקרבה אישית של פגיעת הגוף ואף סכנת מוות.
ה-AI לא יחליף את פועלי הבניין, את סוללי הכבישים, את החקלאים, ולא את כורי המחצבים (שבלעדיהם אין שבבים שמאפשרים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר).
כשאני מתבונן בציור הזה של תומאס הארט בנטון, אני חושב על ההורים שלי, אנשי עבודה במובן של עמל ויגע, תחת שמש קופחת בקיץ וצינה וגשם בימות החורף.
אבי יוסף פרץ דרכים וסלל כבישים; אימי שודיה הייתה חקלאית כל ימי חייה. שניהם אהבו את עבודתם, והנחילו לנו את אהבת העבודה. בעצם לא – הם הנחילו לנו את הצורך בעבודה כפרנסה, את המחויבות המוחלטת לעבודה. אני חושב על ילדיי בני העשרים, וכל מה שאני רוצה זה, שהם יתפרנסו מתוך אהבה ותשוקה לדבר, ויהיו שלמים ושלוויי נפש בעיסוקם.
הצייר האמריקני תומאס הארט בנטון, היה מזוהה עם זרם הרגיונליזם. בתקופה שבה כל האמנים פזלו לעבר המופשט והמודרני של אירופה, בנטון וחבריו החליטו "לחזור הביתה". הם ציירו את אמריקה של הפועלים, חזרו אל השדות, המפעלים והאנשים הפשוטים מהפריפריה. הם האמינו שאמנות צריכה לדבר לכולם, לא רק לאליטה בגלריות, ושסיפור של פועל אחד בשדה הוא עולם שלם.
עבודה = עבדות?
בעוד שבעברית הקשר הלשוני מחבר בין "עבודה" ל"עבדות", בדיקה של שפות אחרות מגלה תמונה דומה ומטלטלת לא פחות: ברוב השפות האירופיות, המילים לתיאור עבודה נגזרות ממושגים של סבל, ייסורים ואפילו עינויים.
הנה כמה דוגמאות בולטות משפות אחרות:
צרפתית וספרדית: ממכשיר עינויים לעבודה יומיומית >
המילה הצרפתית Travail והספרדית Trabajo נגזרות מהמילה הלטינית Trepalium. ה-Trepalium היה מכשיר עינויים המורכב משלושה כלונסאות עץ אליהם היו קושרים עבדים או אסירים כדי להענישם. עם הזמן, המושג התרחב מתיאור הסבל הפיזי של העינוי לתיאור המאמץ המפרך הכרוך בעבודה בשדות.
גרמנית ורוסית: יתמות ועבדות כפייה >
המילה הגרמנית Arbeit והמילה הרוסית Rabota (работа) חולקות שורש הודו-אירופי משותף (orbh) שמשמעותו המקורית היא "יתום"
יתומים בעולם העתיק נאלצו לעיתים קרובות לבצע עבודות פיזיות קשות ביותר תמורת קורת גג בלבד, מה שהפך אותם למעין עבדים.
אנגלית: מאמץ ולידה >
באנגלית קיימות שתי מילים מרכזיות:
Work: המילה מגיעה מהשורש הגרמני העתיק שמתמקד בעצם העשייה והיצירה (werg), והיא נחשבת לניטרלית יותר.
Labor: מגיעה מהמילה הלטינית Labor, שמשמעותה המקורית היא נטל, עמל, עייפות או סבל. זו הסיבה שהמילה משמשת עד היום גם לתיאור התהליך הפיזי הקשה של לידה (Labor of birth)
ערבית: עבדות ופולחן >
בדומה לעברית, גם בערבית המילה עמל (عمل) מתייחסת לפעולה, אך השורש ע-ב-ד (כמו בשם "עבדאללה") מתייחס באופן ישיר לעבדות או לעבודת האל (פולחן).
נראה אפוא כי לאורך ההיסטוריה, האנושות תפסה את העבודה לא כזכות או כדרך למימוש עצמי, אלא כעול הכרחי ומכאיב שכרוך במאמץ פיזי כבד.
מה אתם חושבים על עבודה? אשמח שתשתפו בתגובות